אביב בלאש
Aviv Belash

אני זוכר ש…

אני זוכר שבמהלך הסגר הראשון ראיתי תוכנית על אגרנים, התוכנית גרמה לי להסתכל על הסביבה ועליי. אני זוכר ששאלתי את עצמי ״האם גם אני אגרן?״. אני זוכר שהתחלתי לצלם ולאגור, אספתי קרוב למאה בקבוקי זכוכית של יין ובירה ששתיתי, וחשבתי להשתמש בהם בפרויקט. אני זוכר שהבקבוקים מילאו את הדירה שלי והיו בכל פינה. היה לי לא נעים וזה אפילו חנק אותי עד שלבסוף שחררתי. אני זוכר שהרגשת השחרור הזו פתחה אצלי את הרעיון ממה עוד אפשר לשחרר? אני זוכר שפתחתי את הארון ושלפתי ממנו בגדים שקיבלתי בעבר מבני זוגי. הם מלאי זיכרונות, קשה לי ללבוש אותם שלא לדבר על להסתכל עליהם. בחרתי להשתמש בהם מתוך הרעיון של התחלה חדשה, מחיקת העבר והתבגרות. אלו חומרי הגלם איתם בחרתי להשתמש כמו גם חתיכות בדים מפרויקט שלא התממש ושמלות שיצרתי בילדותי. הזיכרון נשמר באובייקט אבל הוא אינו מה שהיה בעבר. בסוף עומד בגד חדש עם צלקת, זיכרון ממה שהיה וכבר לא רלוונטי. חומרים: בגדים שקיבלתי בעבר מבני זוגי, שאריות בדים מפרויקט שלא התממש ושמלות שיצרתי בילדותי. טכניקות עבודה: שיבוץ, טלאים, צביעה, פירוק והרכבה. מנחה: קלודט זורע ליווי עיוני: ד"ר טל פרנקל אלרואי