שוהם אליאב
Shoham Eliav

אש זרה

פרמיס: פיתוח חזותי לסרט בדיוני, על פי סיפור שהמצאתי. זהו סיפור על מסעו של שדון המגלה את האש שבתוכו, ועל הקונפליקט שלו בין הקבלה העצמית אל מול החיים בתוך היער - ביתו. זוהי התמודדות עם האמת והפחדים הפנימיים שלו כתנאי לשחרור עצמי וחופש, מול הרס הסביבה החיצונית הכובלת ושבירת המוסכמות. הסיפור בקצרה: מסופר על שדון קטן החי ביער צפוף ועתיק. יום אחד ברק אדיר מפלח את חשכת היער וגורם לזעזוע אדיר. השדון, שסקרנותו לא נותנת לו מנוח, חומק אל מקור האור בזמן שכל חבריו נסים על נפשם. מולו נגלה עץ אדיר העולה באש שבמרכזה עומדת רוח שחורה ומסתורית, דבר המעורר בשדון תחושות לא מוכרות. הוא מביט בידיו ורואה כי בוקעת מהן אש המלטפת אותו ברכות, מה שגורם לבלבול וחשש בליבו והוא בורח אל תוך היער. זהו רגע מכריע שמעורר הרבה בהלה ותהיות בשדון ומשנה את חייו לנצח. הוא חווה מאבק אדיר בין פריצת האש הבלתי נשלטת מגופו ובין היער שדוחה אותו וסוגר עליו, מול רצונו להישאר בביתו ולחיות בנחת כאחד מכולם. לאש אין מקום ביער ואף חבריו בורחים ממנו בפחד. ברגעים שונים של משבר ניצתת מידיו וחזהו האש, שאינה ניתנת לכיבוי, ויחד עם האש מתגנבת מולו כל פעם בשקט אותה הרוח השחורה שכוונותיה לא ידועות ולכן מעוררת בשדון חשש רב. ככל שהזמן עובר המאבק נהיה קשה יותר. למרות שהאש אינה פוגעת בו ואז מתגלה כיפה ומאירה, דחיית היער ונטישת החברים המפוחדים מבודדת את השדון. הוא מבין כי לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה והאש לעולם לא תכבה. נראה שאין לו מקום יותר ביער. ברגע אחרון של משבר, בורח השדון אל המקום בו הכל התחיל - העץ שנפגע מברק וכעת עומד שרוף כש"סיבי" אש מקשטים אותו. ללא התרעה, מתקרבת אליו הרוח השחורה ומבקשת ליצור מגע לראשונה. השדון, אשר מבין כי אין לו מנוס יותר מושיט את ידו בזהירות ונוגע ביד הרוח. האש פורצת מגופו בחוזקה. ברגע זה הוא מבין שעליו לקבל את הגורל - את המציאות ואת מי שהוא באמת, אחרת לעולם לא ידע מי הוא ומה הוא חופש. האש בולעת את כל היער ושמיים בוהקים נחשפים מעליו. היער שקט ופתוח, והפחד חלף מליבו.