מעיין אבירי
Maayan Abiri
זיכרונות לא מלוטשים
במלחמת העולם השנייה נקרעה סוניה ממשפחתה בפולין ונפרדה מילדותה. כשהייתה בת 13 עולמה המוכר קרס, והיא חוותה מסע אל-אנושי. השרידים שנותרו נקברו בזיכרונה ובליבה בעודה עוטה מסכה שמסתירה את הטראומות. עם הגילוי של סיפור חייה שעד כה לא סופר, נחשף עולם פנטזיה חדש. הסיפור מתרחש ביער, הוא כולל קסם של פיות אל מול קסם אפל של מכשפות, ובעולם מקביל עולים זיכרונות מסיפורי חיים ביערות בפולין. הפרויקט שואב השראה מהפולקלור הפולני ויוצר מציאות פנטסטית, המהווה מנגנון אסקפיסטי להתמודדות עם טראומות. סיפורים מימי הביניים עברו מפה לאוזן והתפתחו לפולקלור עממי. הם גם מילאו תפקיד חינוכי ומוסרי. הגדת הסיפור אצרה בתוכה מפגש סולידרי בין אנשים המבקשים לשמר את הזיכרון ולהעבירו מדור לדור. סוניה מורישה את הנרטיב האישי של ילדותה, כשם שבעבר היו מורישים סיפורים ואמונות לחיזוק הזהות האישית והשורשית. פתיחת תיבת הפנדורה שבה נקברו זיכרונות העבר מציפה טראומות. הפרשנות של ההווה בחיבור עם העבר הקונקרטי והפולקלור הפולני מציעה לחיות עם השדים במקום לגרשם. פרויקט זה קיבל את תו ‘בצלאל בסביבה קיימות וקהילה׳. העבודה בוחנת סוגיות של קיימות והמשכיות חברתית בתקופת מלחמת העולם השנייה ומשתמשת ביער כמטפורה להמשכיות וקשר בין הדורות.
