Loader M Created with Sketch.
    ארכיטקטורה פרויקט גמר

    הית'ם חלבי
    Haytham Halabi

    haythamhalabi93@gmail.com
    instagram icon @bezalel.arch_grad21

    זכות קיום לקהילה א-פורמלית

    הפרויקט ממוקם בין הערים לוד ורמלה במרכז הארץ ועוסק בכפר הלא מוכר ''דהמש'' והסביבה שלו, הפרויקט שואף לשפר את תנאי המחייה של אנשי הכפר כניסיון לגשר על הפערים החברתיים, הכלכליים והתשתיתיים הגדולים שנוצרו לאורך השנים, תוך מתן מענה לשאלה איך מעניקים זכות קיום לקהילה א-פורמלית ? דהמש הוא כפר ערבי בלתי מוכר הנמצא במרכז הארץ בתחום המועצה האזורית שדות דן, במרחק של כ-20 קילומטר מתל-אביב, בכפר גרים כ-600 משפחות, הבתים בכפר בנויים על אדמות שמדינת ישראל נתנה לפלסטינים כ-'פיצוי' על האדמות שנלקחו מהם במלחמת 1948, אלא שאדמות אלה סווגו כאדמות חקלאיות ואי אפשר לבנות בהם, כתוצאה מכך הבתים בכפר מוגדרים כבנייה לא חוקית, ולרובם יש צווי הריסה. בדומה להרבה מקומות בארץ אזור הכפר דהמש הינו מרחב ללא הגדרה ברורה עקב הזנחה מכוונת מצד המדינה, מטרת רשויות המדינה דחיקת אזורים אלה לשוליים הן מהבחינה הפיזית והן מבחינת החשיבות, באזורים אלה מאכלסים קבוצות מוחלשות שלמדינה אין אינטרס לטפל בהם בשום צורה. זהו אקט פוליטי שרשויות המדינה אוכפות על אוכלוסיות מוחלשות, ובכך היא משאירה אותם כ-'בלתי נראים'. התכנון העירוני-הפורמלי שסובב את הכפר מותיר את תושביו ללא כל השפעה על מרחב חייהם, אופי המקום שנוצר עבור אנשי המקום אינו משרת אותם, תכנון הסביבה המיידית שלהם מצד המדינה מגביל את ההתפתחות שלהם. התכנון בישראל נובע מתקנון חוקים אין-סופי אך אינו מתייחס לגיוון הרב של האוכלוסיות שנמצאות בארץ. הבנייה בכפר דהמש החלה באמצע שנות התשעים, הכפר אינו מקבל הכרה בקיומו, עקב כך תושבי המקום לא מקבלים את השירותים הבסיסיים מצד המדינה. תנאי המחייה של אנשי הכפר מאוד קשים והם חיים במלחמה קיומית יומיומית. רוב אנשי הכפר מתפרנסים בעיקר מעבודה במפעלי מחזור מתכת שהוקמו בכפר. הכפר מוקף באדמות חקלאיות, לאורך ההיסטוריה אנשי המקום עסקו בעיקר בחקלאות כיוון שהאקלים באזור מאוד נוח ומתאים לרוב סוגי הגידולים, מה שמאפשר גדילת צמחייה טבעית ומגוונת, לפני קום המדינה האזור היווה מוקד מרכזי בעל חשיבות גבוהה הן לתחבורה והן לחקלאות מקומית ולאומית. האסטרטגיה התכנונית של הפרויקט הינה להפוך את דהמש למרכז אשר יהווה מוקד עירוני חדש עבור אנשי הכפר והאוכלוסיות המוחלשות בסביבה המיידית. התכנון ישתען על תשתיות קיימות והיסטוריות ''מתרוכות'' ויאפשר לאנשי המקום להתרחב בצורה טבעית מבלי לפגוע במרקם הקיים. התשתיות יהוו שלד תכנוני גמיש אשר מתייחס ומשתען על אופי הבנייה במקום תוך כדי זיהוי קודים תכנונים לא-פורמליים ולהפוך אותם לבסיס תכנוני ויתרון עבור אנשי הכפר והאזור, התפתחות הבנייה הלא-חוקית על המתרוכות תאפשר יצירת מרכזים עירוניים חדשים. זיהוי ולמידת מצב הבניה הנוכחי יאשפר התפתחות טבעית בלי לפגוע במרקם הקיים, לדוגמא: חקלאות אורבנית תתפתח לאורך כל המתרוכות, המסגד שנמצא במקום יהפוך להיות ג'אמע שיכלול פרוגרמות חדשות שמשרתות את תושבי המקום והשכונות הסמוכות, בנוסף לכך יצירת תחנת רכבת חדשה שעוברת בסמוך לכפר תאפשר לכפר להיות יותר נגיש ונראה למרות התנאים הפיזיים הקשים שסובבים אותו כמו הכליאה בין פסי הרכבת וכבישים מהירים קיימים ועתידיים, בכל המרכזים יהיו מרחבים מוגנים לעת הצורך. התכנון ישתען על המשאבים המקומיים כמו מפעלי מחזור המתכת והאדמות החקלאיות בסביבת הכפר. אני רואה בניצול המשאבים הקיימים הזדמנות לשיקום הכפר, חווית גידול המזון היא פעולה שיכולה לחזק את קשרי הקהילה המקומית עם הסביבה ובו זמנית לספק תעסוקה לאנשי המקום, השבילים הקיימים יתחברו עם השכונות הסמוכות בערים לוד ורמלה, מה שינגיש את הכפר ויאפשר לו לצמוח. תכנון תשתיות עתידיות ישמש כ'גשר' שיפתח הזדמנויות חדשות לאנשי הכפר להתחבר לסביבה המיידית שלהם ויהווה הזדמנות לתכנן מרחב אורבני באתר, פיתוח של עקרונות תכנוניים חדשים מהווה הזדמנות להתפתחות המרחב העתידי, עיקרון תכנוני אופרטיבי אשר יתמקד בהשלכות פוליטיות, כלכליות וחברתיות רחבות.

    אורבני ארכיטקטורה זהות זיכרון חברה וקהילה

    הצעות נוספות:

    שרש דבר

    סתיו ברייר

    אלטרנתיבות

    וליאל טליה ברוכי ואור ואקנין

    Desert Depths

    ג'וש הורוביץ

    מבעד לזגוגית

    ציפקין לי

    שלי  (Shelly)

    מתן רכטר