מאיה לין אדר
Maya Lynne Adar
להיות/בעולם
אדם נכנס לחלל המתנה. הוא תולש מספר, מתיישב על ספסל, בוהה במסך. הוא רואה ערימת עיתונים. לוקח עיתון, מעביר כמה עמודים. מביט מבעד לחלון, רואה יונה. סתמית, מכוערת, הן תמיד שם. העבודה מתמקדת במתח שבין תזזיתיות לקיפאון. פוטנציאל של תנועה אינו תנועה, הוא הרגע שבין התנועות. ההמתנה היא רגע בין רגעים. בפרויקט, חדר ההמתנה מלא יונים שהוקפאו באמצעות צילום. הצילום ממית את היונה ברגע לכידתה. היא מופשטת מהמאפיין התזזיתי שלה והופכת לאובייקט מת. היונים מסמלות את האפרוריות והתזזיתיות. דרכן אני יוצרת פרק זמן ממושך של חוסר תנועה, כופה עליהן את תפיסת הזמן האנושית שלי ומקיימת היפוך בינינו. כך, אני מסתכלת על הזמן הקפוא כשהיונה מופשטת מהתזזיתיות שלה. העדר גירויים אין פירושו זמן קפוא. הדימוי המוקפא מזמין אנשים לשים לב להתרחשות הפנימית בתוכם. על מה הם מביטים? האם הם משועממים? לאן מופנית תשומת ליבם?