קטיה בוצמן
Katya Butsman
katyabutsman@gmail.com
@bezalel.arch_grad21
מעשיות בבדידות
הפרויקט מבקש להציע מתודולוגיה לפעולה אדריכלית המונעת מרגש, תוך שימוש במצב נפשי של בדידות כמקרה בוחן. הבדידות היא חוויה אוניברסלית המתקיימת אצל המוני אנשים במקביל, ועם זאת בנפרד, כל אחד בבדידותו שלו. אם כך, הבדידות היא מקום מאויש, בו אוסף החוויות המקבילות מתאגדות לכדי מרחב בפני עצמו. זהו מרחב המוכתב מרגש וכאב, המורכב מריטואלים של חיפוש אחר קרבה, של אי נוחות, של בושה ושל פחד. וככל מרחב, גם הוא קורא ליצירה אדריכלית, תוך שימוש במצב נפשי כחומר שניתן לתכנן בעזרתו. בגלגולה בעידן הנוכחי, הבדידות מהווה מקור בלתי נדלה לפעולה בכל תחומי היצירה, בעוד דווקא האדריכלות-המולטי-דיסיפלינרית ניצבת מולה בידים כבולות. מחד, הבדידות נתפסת כתוצר של חיים במרחב בנוי בצפיפות, ומנגד ניצבת מול אזלת ידם של מתכנניו בנסיונות התמודדותם מול עולם נפשי מופשט, והעדר מרחב אדריכלי המסוגל להכילו. הרחבת פעולת השדה האדריכלי נעשית באמצעות העברת הרגש ברצף חזרתי של עיבודים: מתוך עיבוד חזרתי ואימות המַעֲשִׂיּוֹת עם משתמשים אנושיים באמצעות מציאות מדומה, מזדקקים ארבעה מרחבים מַעֲשִׂיים המפוזרים לאורך גדותיו של נחל הירקון, בהם יוכלו בודדים למצוא מקום, ואחרים למצוא בדידות.