גליה מרזל
Galia Marzel
galyamb1@gmail.com
@bezalel.arch_grad21
תיבת נוח בעיר
השאלה המנחה של הפרויקט הזה היא: "איזה בניין, אני כאדריכלית, יכולה לתכנן ולעצב כדי לספק את הצרכים הפיזיים והביטחון החברתי של האדם המודרני? בשנים האחרונות ישנה עלייה מתמדת בפגיעה בקשרים האישיים של אנשים רבים, והדברים באים לידי ביטוי בממדי הבדידות ובשיעורי הדיכאון. בנוסף, מתברר שתזונה שהיא גם לקויה וגם לא יודעים את מקורה מגבירה את הדיכאון. ארכיטקטורה יכולה לייצר תנאים שיאפשרו הפחתת בעיות אלו ואפילו אושר. לכן השתמשתי ברעיון "העיר של ה-15 דקות" יחד עם התבססות על פירמידת הצרכים של מאסלו. צורת הבניין נוצרה על פי גודל השטח הדרוש לחקלאות ורטיקלית אקוופונית כדי להאכיל 150 איש (שזהו מספר האנשים שאדם "יכול ללכת איתם לקפה" על פי דנבר). כדי לייצור סיטואציות חברתיות, ישנם שטחים חצי-ציבוריים רבים בכל המתחם, ומקומות סגורים כמו גן ילדים, ספרייה ואזור בישול ואכילה משותף. ישנו גם חיבור של כמה מרפסות בין דירות שכנות, עם רחבה אמצעית פתוחה להכנסת שמש לכל דירה, עם שבילי הליכה. הבניין מספק במידה רבה, תזונה נכונה באמצעות גידול פנימי של תרנגולות ודגי סלמון (בנוסף לחקלאות הוורטיקאלית לעיל) וחממה לצמחים גבוהים. ישנו דגש רב על מיחזור דרך צרכים אנושיים, ושימוש מחדש במים.