Loader M Created with Sketch.
    צילום פרויקט גמר

    עינב זילבר
    Einav Zilber

    Power and Glory

    במרכז התערוכה עומדות פיגורות גשמיות – שור, אישה, זורק חצים ודבורה – נתונות ודחוסות בתוך חלות דבש נטושות, מהוות הן את נושאי העבודה בד בבד עם מושאיה. מול הצופה נגלות פניה של אנה קארינה, פני האישה הקולנועיים, המוזה של האות'ר ז'אן לוק גודאר. היא הגברת הזקנה שלבשה את נעוריה הבָּלים כמסכת מוות, היא הזִקנה שהתחכמה למוות ולפולחן הנעורים בהשגת נצח חדש- כאיקונה טבועה בדבש. דמותה חוזרת בשנית, הפעם בהקרנת דמותי הרוקדת את ריקודה מסרטו של גודאר. סביבי, בתנועות הקפה כמחול הדבורה מתחולל הצילום. הקומפוזיציה תרה אחר מרכז, כמו עינו החדה של זורק החיצים המתמקד במטרה. זה המרכז שסביבו מחוללים, אליו סוגדים, מודים ומשתוקקים, אך בו בזמן אותו המרכז הוא זה שמקריבים, דוקרים וממנו נרתעים. התערוכה בנויה כמזבח. ואולם במקום אלים ואלילים, נִסים ועלילות מאוצר הדימויים המסורתי של הפולחן הדתי, לוחות המזבח משובצים במבעים של חולין שעיכל את מקורותיו הפולחניים. העבודות עסוקות בתמורת* הפולחן ממסורת שהוגדרה בהיבדלותה מהחלל והזמן של היום-יום, לאיכות שחיי היום יום מסוגלים לגלם בצורתם המזוקקת. שלא כמו ציורי המזבח המסורתיים, העבודה אינה מבקשת לגולל או להנציח סיפור. עלילתה האופטית שרויה במבטים פוזלים שמרכיביה מחליפים זה עם זה, או אחרת: היא מתמקדת בהפקת עלילה שתוכנה הוא ההבטה גופא. במובן זה הצילום איננו רק המדיום שבו העבודה מבוצעת, כי אם בעת ובעונה אחת המצב והמציאות שעבורם וסביבם היא בונה את מקדשה. *הלכות תמורה מבוססת על פסוק מספר ויקרא: "לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ, וְלֹא-יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע--אוֹ-רַע בְּטוֹב; וְאִם-הָמֵר יָמִיר בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה, וְהָיָה-הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה-קֹּדֶשׁ." ויקרא כ"ז, י הלכות תמורה הן מצוות ביהדות שלא להמיר בהמה שהוקדשה לקורבן בבהמה אחרת. אך אם בהמת הקדש בכל זאת מומרת בבהמה אחרת, שתי הבהמות קודש הן. הבהמה המומרת נקראת תמורה.

    הצעות נוספות:

    בן ריבק

    גל לזר

    פז שרייבמן

    תהל דראל

    שניר שמחי